אן יקרה, אני מרגיש שאני חייב לשתף אותך גם בתחושותיי ומעדיף לעשות זאת בצורה יותר אישית, לכן בחרתי לכתוב לך. לכל מסגרת חדשה שאני מגיע אליה, אני מגיע סגור ומפוחד...מי יהיו האנשים? אני אתחבר אליהם? ולמנחה? ולכן במעגל ההכרות ביום ראשון רק חיכיתי שאסיים את "רגע המבוכה" ושתעברי לחייל הבא. לא האמנתי שבחמישה ימים הרגשתי תשתנה מקצה לקצה ואת האחראית העיקרית לשינוי. מהרגע הראשון היית חמה וקיבלת את הקבוצה בזרועות פתוחות. מיום ליום הבנתי שהטיפים שאת נותנת הם לא טיפים לתקופה או השנה הקרובה אלא טיפים לחיים. מסגרתה הקבוצה בהנחייתך היתה הרגע שחיכיתי לו במהלך היום. אני מודה לך על ההקשבה, על זה שהרגשתי שאת מתחברת אלינו בהבנת הפחדים שלנו, שלי. העבודה שלך כמו שחן ציינה היא קודש. אני מבטיח לך שאנג'ס לך מידי פעם, אשאל ואתייעץ. תודה ענקית וחמה. אני יוצא מהקורס בפחות היסטריה ולחץ מאשר החייל שהגיע ביום הראשון. את לא מבינה או שבעצם את הכי מבינה כמה השפעה היתה לך עלי. תודה לך.